וואו , לא הייתי פה ממש הרבה זמן ואני חייבת להודות שלא באשמתי ובטח שלא מרצוני...
מה שאמרו לי כל הזמן על איך זה שבצבא אתה מנותק מהעולם ואין לך זמן לכלום התגלה כנכון ואף יותר מיזה.
בכל מיקרה, עכשיו אני ברגילה אז יש לי קצת זמן לעדכן באירועים האחרונים.
החשוב ביותר הוא כמובן שסיימתי את הקורס !!!!!
היה מדהים ומרגש ועצוב וכיף ביחד ... אבל התחושה החזקה ביותר הייתה סיפוק. שבואו נסכים-זו אחלה תחושה...
לצערי הרב מאוד הוריי לא היו בטקס.. הם היו בחו"ל (הם קנו כרטיסים לבקר את אחותי בחו"ל עוד לפני חצי שנה לפני שהתגייסתי בכלל ולא היה אפשר להזיז את התאריכים) ... מילאו את מקומם אחותי ואחי, ידיד הכי טוב שלי וההורים של חבר שלי (איזה מתוקייים) שבאו לשמח אותי למרות שחבר שלי לא בא ... לא אישרו לא לצאת :|
אז הטקס היה ביום חמישי בשעת צהריים מאוחרת ובסיומו כולנו הלכנו לשם קצת עם המשפחות.
בערב היה לנו סוף סוף שבירת דיסטנס שהיה ללא ספק הכי מצחיייק והזוי בעולם !!
שישי בבוקר הגיע . הבוקר שכולנו פחדנו ממנו.
ש.י.ב.ו.צ.י.ם
הקריאו בשמי, והלכתי אל מפקדת המגמה שתגיד לי את השיבוץ ...
הייתי כל כך לחוצה, כשנכסתי אמרתי לנוכחים שלא משנה מה אני כנראה אבכה פשוט מהלחץ.
ו.... קיבלתי בדיוק מה שרציתי!!!
אני ממשיכה את המסורת של אחותי והולכת להיות בדיוק מה שאחותי הייתה .. משקית ת"ש במג"ב (((:
אומרים שכמה שהמקום יותר גרוע המשקית ת"ש יותר טובה... אז נחמד לי לדעת שהעריכו אותי בקורס וששמו אותי במקום שכמעט כולם מטופלי ת"ש ... כנראה שעשיתי משהו טוב ..
אחרי שכולם קיבלו את השיבוצים, ועשינו תמונה של כל הקורס.. כל אחד הלך לביתו לשקט שלו יחד עם הפחדים והחששות ליום הראשון ביחידה החדשה.
אה והיה אסור לנו להצר את המדים בקורס בגלל זה אני ניראת כמו בטטה בתמונה... טוב וגם בגלל שהעלתי איזה 2 קילו.
בערב נפגשנו כולנו למסיבת סוף קורס שהייתה הכי כיפית בעוללללם .
רקדנו ושרנו את השירים שלנו, כולל כמובן השיר על הסמל, וכשבנות התחילו לחזור הבייתה ולהיפרד הגיעו גם הדמעות... משקיות ת"ש או מה?
לא כל כך רואים אבל לבשתי שורטס גבוה עם גופיית בייסיק שחורה ושרשר זהב, עקבים שחורים קלאסים וג'קט דמוי עור.
- - - - - - - - - - - - - - - - -
טוב יש לי עוד אלף סיפורים לספר אבל אני משערת שיותר מעניין אתכם הרכישות החדשות. אז כמובן שניצלתי את הזמן חופש הזה לקצת קניות והשאיפה היא לעוד חח ...
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -אז זהו בנתיים.
