הקשב המפקדת : עד מתי ?

וואו. לא הייתי כאן ממש הרבה זמן.
אני באמת תוהה אם מישהו עוד כאן ...
בכל מקרה, אם יש כאן מישהו... אעדכן אותו במספר דברים:

יש לי פז"ם של שבוע ויומיים בצבא (:
עבר שבוע מטלטל לגמרי. המון בכי של החברות, המון (!) צחוקים עד דמעות ... ככה שלא משנה אם זה מעצב באסה כיף או צחוק בנות בכו ... והרבה ! לילות של 5 שעות שינה, שמעתי לא פעם את המפקדות נוזפות בי :"מעין, תתעוררי!" או לחלופין " מעין לכי לשטוף פנים" וגם "מעין זה לא זמן לישון" ...

קיבלנו נשק. בעקבות מאורע המשמח איזה שליש מהקורס עם דלקת בדרכי השתן. ואתם שואלים את עצמכם:מה הקשר?

אסביר את עצמי : קר. מאוד מאוד קר.
זה אומר שחובה ללבוש גטקס, מעליו כמובן מכנסיים של המדים, גופייה לבנה ארוכה, מעל חולצה טרמית, מעל חולצת מדים, מעל מעיל. בנוסף לזה: חגורה, ומעל חגור עם מימייה כבדה שנופלת כל הזמן. +תיק שחובה ללכת איתו+ נשק ששוקל 10 קילו וארוך יותר ממך.
ועכשיו תארו לכם ללכת לשירותים עם כל המטען הזה . להתחיל להוריד ולפתוח ואח"כ ללבוש ולשים חזרה. מעייף ומעצבן ולוקח לך את כל ההפסקה.

אז פשוט כולן מוותרות על זה ועושות פיפי רק איזה שלוש פעמים ביום.
חוץ מיזה אני מוכנה לגלות לכם על מאכל חדש שהמציאו מטבחי צה"ל. שם המאכל :
חביצ'יפס.

ושוב אסביר את עצמי: מדובר במעדן שמורכב מ'ציפס מארוחת ערב של אתמול בעירבוב חביתה מקושקשת והרבה שמן. מממ טעים ובריא במיוחד!

עוד אוסיף שלהיות 16 בנות בגודל של החדר שלי בערך (בלי החדר ארונות) זה חוויה אמיתית! כולן מתלבשות אחת על השניה, ישנות אחת על השניה ותקועות אחת בתחת של השנייה 24/7 .

באחד הלילות הייתה לי שמירה של שעה וחצי ב2 וחצי בלילה. אני חייבת להגיד שמה שחשבתי שיהיה סיוט התברר כחצי שעה מרגיעה וכיפית ושקטה שלי עם עצמי אחרי כמה ימים של רעש בלי הפסקה ובלי שניה אחת לבד.
כמובן שפחות כיף היה לקום למחרת ב5 בבוקר למבחן ריצה, שכיבות בטן ושכיבות שמיכה.במיוחד לעצלנית כמוני (:

חוץ מיזה, שבוע שעבר העברתי שבת מקסימה עם אהובי...

קמנו בצהרי היום והלכנו לטייל .. פרסנו שמיכה אדומה מנוקדת על דשא ירוק ולח. הוצאנו תרמוס (טרמוס אולי?) עם נס קפה חם ומאפים ...

היה כיף ושקט .

מוסיפה תמונות להנאתכם (??)

שבת שלום חברים וחברות!

תודיעו לי אם אתם עדין פה... ;P